ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:יא

כנשר יעיר קנו, יעיר לשון התעוררות והשגחה, כמו יעיר בבקר בבקר (ישעיה נ'), והענין כנשר הזה שעיניו פקוחות על קנו להרחיק ממנו כל נזק, ומשגיח על בניו לתת להם כל צרכם:

על גוזליו ירחף, אינו מכביד עצמו עליהם, אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע:

יפרש כנפיו, הנשר מגביה לעוף מכל עופות, ואינו ירא אלא מן החץ, לפיכך נושא את גוזליו על כנפיו, אומר מוטב שיכנס החץ בי ואל יכנס בבני, ואמר יקחהו לשון יחיד, הכונה כל גוזל וגוזל, או יתכן שהוא מוסב על הקן שזכר: