ביאור יש"ר על התורה, דברים ג:יא

כי רק עוג, בא להגיד כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גדלו וגבהו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים, אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהיתה עיר מושבו, וכאשר השמידו בני עמון את הרפאים כמו שנזכר למעלה ונלכדה עירו, נצול הוא לבדו מידם, וזהו שנאמר כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו, וזה טעם הלא היא, כלומר הנה העדות קיימת שהיא ערש ברזל ארוכה ורחבה מאד, וקיימת היא ברבת בבני עמון, כי ערשו אשר בעשתרות היתה לשלל ואבדן והנה תכלית הסיפור הזה להודיע גודל הנצחון שהיה לישראל שהרגו האדם הגדול בענקים אשר לבדו נשאר מכל זרע הרפאים:

באמת איש, באמת כל אדם: