מי יתן ערב, בתלמוד דרשו ערב של אמש, וכן בוקר של שחרית העבר, אולם כפי הפשט בזמן העתיד ידבר, כי כן דרך העומדים בצרה שיקוצו בזמן ההוה, ויתאוו על העתיד אולי ישתנה מצבם הרע, וכפל הלשון בבוקר ובערב לומר שלריק יתאוו בבוקר אל הערב, שהרי בבוא הערב ישובו לכסוף אל הבוקר: