ביאור יש"ר על התורה, דברים כד:ח

השמר בנגע הצרעת, דיני הנגעים באו בפ' תזריע, והם צוויים לכהן שיסגיר ויטמא ויטהר כפי הסימנים אשר יראה, וכאן יזהיר למצורע שישמר מאד לעשות כמאמר הכהן ולא ימרה את פיו, ואחז"ל אזהרה לקוצץ בהרתו והכוה את מחיתו והתולש סימני טומאה בנגעים, כי המעשים האלו הם אות שאינו רוצה לעשות ככל אשר יורו הכהנים, ואינו מאמין שהרפואה תהיה על פיהם כמו שגזר הכתוב:

כאשר צויתם, כלומר לכן חייבים אתם לשמוע בקולם, לפי שאני הוא המצוה אותם את אשר יעשו, ובמצותי יורו אתכם: