ביאור יש"ר על התורה, דברים כד:יט

כי תקצר קצירך, אמרו בספרי קצירך פרט לשקצרוהו גוים:

ושכחת, אין צווי שישכח, אלא אם תשכח לא תשוב לקחתו:

עמר, לפי שבפ' קדושים צוה על הפאה והלקט שהם דבר מועט, אבל אם ישכח עומר שהוא יותר על הפאה והלקט הייתי אומר שמותר לשוב לקחתו, ת"ל עומר:

בשדה, לרבות את הקמה:

לגר ליתום ולאלמנה, וה"ה לכל העניים, אלא שזכר את אלה, לפי שעל הרוב הם עניים:

למען יברכך, ואל תרע עיניך בפאה והלקט והעומר אשר תעזוב בשדך מלבד התרומות והמעשרות אשר תתן מתבואותיך כי בשכר זה יברכך ה':