ביאור יש"ר על התורה, דברים כב:יט

וענשו אתו מאה כסף, המנהג לכתוב לבתולות חמשים כסף, כמו שקצב הכתוב לקמן לשוכב עם בתולה, ולפי שזה רצה להוציאה בלא כלום, קנסו הכתוב בכפל, כי כן מפורש הדין בפ' משפטים על כל דבר פשע וכו' עד האלהים יבא דבר שניהם וגו' ישלם שנים לרעהו:

ונתנו לאבי הנערה, תחת אשר בקש לחלל כבודו, ואם היתה יתומה קנסה לעצמה:

לא יוכל לשלחה כל ימיו, זה קנס כנגד מה שחשב להרחיקה ממנו, ואע"פי שכל אדם יש לו רשות לגרש את אשתו, זה לא יוכל לגרשה: