ביאור יש"ר על התורה, דברים כא:כג

לא תלין, כל הלילה עד הבוקר שלאחריו:

כי קבור תקברנו, לפי שהיה אפשר שיצניענו בלא קבורה, צוה לקוברו דוקא, כי הקבורה תאות לגוף האדם, כדרך שכתוב וישוב העפר על הארץ כשהיה (קהלת י"ב ז'), וכן אחז"ל שמצות קבורה אף בשאר מתי ישראל בכל מקום ובכל זמן:

כי קללת אלהים תלוי, בזיון גדול הוא, ולפי שהאדם נברא בצלם אלהים, הנה הוא כמזלזל בכבוד השם, וע"ד הפשט אמר כן להפליג על הזלזול, כי הארור מכל האדם והמקולל הוא התלוי, שאין בכל המיתות מיתה מנוולת ובזויה כמוה, ולכן אמר אע"פי שתבא לתלותו על עץ לגודל חטאו, עכ"ז לא תלין נבלתו:

ולא תטמא את אדמתך, מוסב על כי קבור תקברנו, והשיעור לא תלין נבלתו על העץ, כי קללת אלהים תלוי, כי אם קבור תקברנו ולא תטמא את אדמתך, וטעם הטומאה הזאת בעבור יתרון קדושת א"י, וכבר הזהיר על זה במקום אחר ולא תטמא את הארץ וגו' (במדבר ל"ה ל"ד):