ביאור יש"ר על התורה, דברים ב:לז

אל ארץ בני עמון לא קרבת, אע"פי שהיה סמוך לארץ סיחון נשתמרו ישראל מליכנס בגבולו, והנה מ"ש ביהושע (י"ג כ"ה) ויתן משה לבני גד וכו' יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון, עד ערוער, הכונה על אותו חלק מארץ עמון שכבר לקחו סיחון מבני עמון מלפנים, כמו שפירשנו (במדבר כ"א כ"ד), ולכן הוצרך לפרש כאן כל יד נחל יבק, כלומר מיבק והלאה לא נכנסו, אבל לקחו כל הארץ מארנון עד יבק:

כל יד, אל כל יד, כי מלת אל האמור בראש הענין מושך עצמו ואחר עמו:

יד, כמו שפת, מקום שאצל הנחל:

וכל אשר צוה, כל המקום אשר צוה ה' אלהינו שלא נכבוש, לא כבשנו: