ביאור יש"ר על התורה, דברים יח:ג

מאת זבחי הזבח, שיזבחו לעצמם לאכול:

ונתן, הזובח:

הזרע והלחיים והקבה, זו מצוה מחודשת לא נזכרה בתורה, כי במדבר שלא היו זובחים שור ושה רק שלמים לא הוזכרה להם, שאינה נוהגת במוקדשין, ועתה כשבאו ליכנס לארץ חידשה להם, וזה טעם מאת זובחי הזבח, כלומר כאשר יזבחו הזבח שהתרתי להם וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך, והנה לא נתן אותה לאהרן בפ' ויאמר ה' אל אהרן אע"פי שנתן לו שם התרומות והבכורים שאינם נוהגים אלא בארץ, והטעם כי שם הזכיר כל אשר נתן לו בקדש כי גם החרם קודש הוא, אבל הזרוע והלחיים והקבה וראשית הגז הן חולין גמורין, אין בהם זולתי מצות המתנה, ואינם בכלל אשי ה' שהקדים למעלה: