ביאור יש"ר על התורה, דברים יח:כב

ולא יהיה הדבר וכו' הוא הדבר אשר לא דברו ה', המעיין יראה שלמעלה (י"ג ו') אמר והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת, אף שבא האות והמופת, לפי ששם ידבר על הנביא שמסית ומדיח את עם ה' להכחיש במציאות השם, או שלמות אחת משלמיות הבורא, או שיצוה לעבוד עבודה או לעשות מעשה שמתנגד אל ציור שלמות הבורא חכמתו וטובו ויכלתו, או לעקור דבר מן התורה המאומתת לנו בדרכים שאין לפקפק עליהם כלל, והנה בנביא כזה לא נשגיח אם יבא האות אם לא יבא, כי אין בכח האות והמופת להכחיש דבר המאומת לנו ע"י מופת חותך שכלי, או בהגלות ופרסום רב כמעמד הנבחר, מעתה אם יצוה לעבוד ע"א או כל דבר הסותר להקש השכל הישר, אף לפי שעה, אין לשמוע אליו, ואולם כאן ידבר בנביא שטוען לשעתו על א' מהמצות שאין סותרם מתנגד לציור השם ושלמיותיו, כי אינם שכליים רק שמעיים, ואפשר שישנם השם לפי הזמן והמקום, ולכן נצטרך להשגיח אם יבא את אשר דבר בשם ה' אז נשמע אליו בעת ההיא באותה מצוה שמעיית, ואם לא יבא אז בזדון דבר הנביא ולא תגור ממנו:

ולא יבא, כן הבטיח השם שכל עת שירצה לחדש מצוה או לשנות בה דבר לפי שעה, יקיים את דברי שלוחו ע"י אות או מופת, וכן עשה ביהושע ואליהו שנעשו על ידיהם נסים ונפלאות, והיתה שליחתם מבוארת ומוחזקת: