ביאור יש"ר על התורה, דברים יז:יח

כשבתו, בתחילת מלכותו:

את משנה התורה, מלת משנה הוא חזרת הדבר ופירושו, ומטעם זה נקרא ס' אלה הדברים משנה תורה, לפי שהוא מפרש דברי הספרים הקודמים, וכן הו' סדרים המפרשים דברי תורה שבכתב נקראו שיתא סדרי משנה, וידוע מה שאמרו רז"ל שהיו לו ב' ספרי תורות, אחת מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו, מעתה כונת הכתוב שחייב המלך לילך אל הכהנים הלוים בעלי הקבלה הנאמנה, ומהם ילמד הדרכים הנפלאים שנמסרו פה אל פה לחכמי לב ולא נתפרשו בתורה, כי לא יתכן לצוות עליהם להמון מבני אדם, לפי שאין בכח כל הנפשות להגיע אל תכלית השלמות באלו הדרכים, ורק נכללו בצווי והלכת בדרכיו, אבל המלך שהוא איש אשר רוח בו צריך ללמוד מפי הכהנים יותר ממה שכתוב בתורה גם סתרי הדברים הראוים להנהגת המלכים ודרכי הנגיד בעם, ולכן מצוה לו לכתוב פירוש התורה הזאת ודברי הקבלה מלפני הכהנים הלוים על ספר התורה שבכתב: