ביאור יש"ר על התורה, דברים טז:יח

שפטים ושטרים, לפי שצוה בתורה ונתן בפלילים (שמות כ"א כ"ב) עד האלהים יבא דבר שניהם (שם כ"ב ח'), א"כ מצוה שיהיו בישראל פלילים, לכן ביאר כאן שיתנו שופטים בכל עיר ועיר, והנה השופטים הם הדיינים הפוסקים את הדין, אם בדיני נפשות ב"ד של כ"ג, ואם בדיני ממונות בית דין של שלשה, והשוטרים הם הרודים בעם להכריח הבעלי דינין לסור אל משמעת השופטים:

בכל שעריך, ביאר בכאן שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם את הארץ, כי בחוצה לארץ אינם חייבים למנות להם ב"ד:

לשבטיך, בכל שער של כל שבט ושבט, ושופט השבט הוא ראש של כל בתי דינין של שבטו, וממונה עליהם, כדרך סנהדרי גדולה ממונים על כל בתי דינין שבישראל:

ושפטו את העם משפט צדק, אין זו מצוה לשופטים, אבל הוא הגדת תכלית מנויים ומעשיהם, כי הוא לשפוט את העם משפט צדק, וענין משפט צדק ביארנו (ויקרא י"ט ט"ו):