ביאור יש"ר על התורה, דברים יד:ב

כי עם קדוש אתה, כלומר ראוי לכם להיות מתרוממים על כל המעשים שתחת השמש, לפי שאתם עם קדוש, וקדושת נפשכם יתירה על קדושת נפשות שאר העמים, והקדושה היא הנזירות מדרכי העולם והתעלות הנפש על הדבקות בטובות הזמניות, ואני יודע שיש בכחך להמנע מעשות כאלה, ולכן כשימות לך מת, אע"פי שתתאבל ותבכה כפי הקצב המסודר בחכמה, אל תתגודד ואל תשים קרחה בראשך:

סגלה מכל העמים, אתה אהוב לה' בין העמים כסגולה בין החפצים, שהאדם אוהב ומשמר כל חפציו, אבל הסגולה משמר יותר מכלם: