ביאור יש"ר על התורה, דברים יד:יא

כל צפור טהרה תאכלו, שם צפור הוא כלל לעופות הקטנים המשכימים בבוקר לצפצף ולשורר, ונקרא כן מלשון ישוב ויצפור (שופטים ו' ז'), פי' ישכם בבוקר, ואמר התשחק בו כצפור (איוב מ' כ"ט), כי דרך הנערים לשחק בעוף קטן, וכן בלשון ארמית צפרא הוא בוקר והנה צפור כולל טהורין וטמאין, ולכן הוסיף בו טהורה, ולפי שלעיל לא נתבאר היתר העוף בפירוש, כי לא אמר אלא ואת אלה תשקצו מן העוף, לכן בא להתירם כאן בפירוש, להודיע שכל שלא נזכר בין הטמאים טהור הוא, ובספרי אמרו כל צפור טהורה תאכלו, זו מצות עשה, והכונה שהיא מצות עשה לבדוק בסימני הטהרה והטומאה: