ביאור יש"ר על התורה, דברים יג:ב

נביא, יקראנו הכתוב כן על פי עצמו שיאמר אני נביא, אף שבאמת אינו נביא:

ונתן אליך אות או מופת, כל ענין מושג המורה על מציאות דבר זולתו נקרא אות, כגון הקשת שהוא אות על הברית אשר כרת ה' עם נח, ואמר והיתה לאות ברית (בראשית ט' י"ג), וכן מה אות כי אעלה בית ה' (ישעיה ל"ח כ"ב), שיקדם להודיע לו דבר המורה על עלייתו, ומופת הוא פעולה נשגבת מכח התולדות, המכרעת את הנפש להאמין בדבר הפועל ההוא, לכן אות ומופת נרדפים מצד, שהמופת גם הוא אות על שליחת השליח, וכן האות כאשר יהיה ענין נפלא ונשגב מן הטבע יקרא מופת, והן נבדלות מצד כאשר אמרנו, שכל מופת אות ולא כל אות מופת, מעתה יאמר הכתוב ונתן אליך אות או מופת, כגון שיאמר אני הנביא שלוח אליכם מאת השם, שתעבדו עבודה זרה פלונית, וזה לכם האות שהוא שלחני, כי למחר יהיה כך וכך, או יעשה דבר פלא אחר, לברר בו שהוא שלוח השם הנכבד: