ביאור יש"ר על התורה, דברים יב:ח

לא תעשון ככל, כי ישראל נצטוו במדבר לזבוח כל בקרם וצאנם שלמים, אבל באיזה מקום שיהיה המשכן יעשו אותם, ואם לא ירצה לאכול שור ושה לא יתחייב להביא קרבן כלל, וגם כן אינו חייב להביא בכורות ולא מעשר בהמה ולא מעשר שני, והנה לא יבא בחיוב אל המשכן כלל, ואפילו ברגלים לא נתחייב לבא שם, וכן אחרי זריקת הדם והקטר החלבים בשלמים יאכל אותם במדבר בכל מקום שירצה, כי לא נתן בהם הכתוב מחיצה, אבל אוכלים אותם במחנה וחוץ למחנה, והנה אין להם בכל ענין הקרבנות חובה, רק איש הישר בעיניו יעשה, על כן צוה בכאן כי אחרי המנוחה והנחלה לא יעשו כן, אבל יבואו בחובה במקום ידוע ונבחר מהשם, ויביאו שם הזבחים והמעשרות ויאכלום שם במחיצה לפני ה':