ביאור יש"ר על התורה, דברים יא:יב

ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה, ארץ מצרים אין השגחת השם נכרת וגלויה בה תמיד, לפי שהנילוס עולה ומשקה את הארץ, והאיכרים ועובדי האדמה מוליכים את מימיו בצנורות ע"י כלי השאיבה לכל שדה ושדה, ואינם א"כ נושאים עיניהם למרום ומיחלים למטר, אבל בארץ ישראל יצטרכו למטר השמים כל ימי השנה, פעם בהר ופעם בשפלה, והשם דורש אותה ומשגיח על צרכיה מראשית השנה עד אחריתה, ולולי שיפקוד אותה בגשמי רצון לא תזרע ולא תצמיח, ויפרש כל זה בפרשת והיה אם שמוע, כי בארץ ישראל ההצלחה המדינית והאושר בעו"הז תלוים במעשי יושביה, ורז"ל אמרו והלא כל הארצות הוא דורש, אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, וע"י אותה דרישה שדורש אותה דורש לכל הארצות:

עיני ה' אלהיך בה, לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזירות עתים לטובה ועתים לרעה: