ביאור יש"ר על התורה, דברים א:כו

ולא אביתם לעלת, אילו היה סרבנותם רק מצד היראה והפחד מחזקת יושבי הארץ, לא היה בהם חטא גדול כ"כ, כי אין אדם שליט ברוחו שלא יבואהו פחד ורערה ממי שתקיף ממנו, ואז היה הכתוב אומר ותמאנו לעלות, כפי הכלל שיסדנו פעמים רבות שלשון מיאון ענינו שלבו חפץ בדבר לולי יש שם סבה שתמנעהו, עכשיו שאמר ולא אביתם למדנו שלא נמנעו מלבא שמה בעבור דברי המרגלים, אלא בעבור שלבם חורש און וחושב רעה נגד ה', ולכן היו מואסים בארץ כנען, כי על זה יורה לשון נא אבה בכל התנ"ך, והדבר מפורש בקבלה וימאסו בארץ חמדה (תהלים ק"ו כ"ד):

ותמרו את פי ה', שצוה אתכם על הרש: