רב פנינים על משלי ז:כא

ושמא תאמר הלא גם הפתי ונער חסר לב אל יבצר מהם להבין כי אין תוכה כברה וגם המה מתחלה לא היה עם לבבם למרע ואיכה ילכדו בשקר מליה לז"א הטתו כו' והוא כי היא עשתה בערמה למען הטותו אליה לשמוע את דבריה טרם תדבר החזיקה בו ונשקה לו להחם לבבו למען יבוש לעזבה ואח"כ החליקה לשונה עד הדיחו בעצם ממצב כשרותו אשר לא היה בלבבו לעשות רע ועתה ילך אחריה וזה הטתו מעט ברב לקחה אשר לקחתו שהחזיקה בו ונשקה לו ואחר כך שהטתו בצד מה בחלק שפתיה שאחרי כן כלתה הרעה מהטיה אל דחיה לגמרי וזהו אמרו תחלה לקחה שהוא לשון לקיחה ואח"כ אמר בחלק שפתיה לשון חלקות: