רב פנינים על משלי ז:ב

כי לפעמים לא יזדמן מורה צדק ותשגה או תמנע מעשות מצוה ותקפח חייך הנצחיים ולמה תעזוב חייך תלואים לך בזולתך וזהו שמור מצותי וחיה כלומר מעצמך ולא תמנע חייך ממך ותניחם ביד הזולת ואל תאמר בלבבך אחרי לומדי בעצם מעשה המצות עד אדעה מה בצע כי אקבע עסק למוד ושומרו בל אשכח דבר ודי לי פעם אחת בשנה אחזור תלמודי כי הלא תורתי טובה לך כאישון עיניך והוא כי כאשר החי אשר בעיניו איננו רואה חייו אינן חיים באמת כי כשול יכשל בכל יום כהולך במחשכים מה שאין כן לאשר אישון עינו יאיר לו כן היא תורתי כי המשולל עסק גמרא תמיד הלא יהיה ממשש במעשה המצות כעור באפלה כי כמה וכמה דקדוקים ותיקונים יצטרך לכל מצוה ופעמים יחשוב לעשות מצוה ועושה עבירה כאשר קרה לר"ע שהוליך מת מצוה כמה מילין עד בית הקברות ואמרו לו שעל כל פסיעה שפך דמים והיה לו זה מהעדר למוד שמת מצוה קונה מקומו וההיקש בזה נמצאת תורתי מועלת לך כאישון בת עין שבלעדה האדם בחשך ילך:

(א) או יאמר במה שידענו מטבע ראית אישון בת עין כי איננו רואה באיכותו אך הוא כמראה מלוטשת שבהיותו לעומת האור ישאב מאורו ויתהפך ויביט לראות ובזה נבא אל הביאור אמר בני שמור אמרי שמהם תעשה עיקר ובזה תהיה פטור מכל המצות כי ת"ת כנגד כולם וזהו ומצותי תצפון אתך בלבבך לעשותם גם שלא תעשה אותם בפועל:

(ב) ואין זה מהבצר חיי העה"ב ע"י מעשה המצות כי הלא גם בהם חיי רוחך למה שהם מצותי ושרשם דבק בי אך ותורתי עודפת על מה שתחיה שהיא לך כאישון עיניך שתשאב לך ממקור אורו ית' העליון נורא כאשר תשאב אישון בת עין מהאור כי זו דבקות ומעלה גדולה על מציאות החיים הנקנים ע"י המעשה: או יאמר אין צריך לומר דרך רוחניות התורה כי אם גם פשטיותה אשר ייחסוהו רז"ל לשחרורית כאמרם שהיא אש שחורה ע"ג אש לבנה אל תראנה שהיא שחרחורת כי הלא היא כאישון עיניך שגם היותו שחור לא יבצר ממנו שאוב ממקור האור עד הקנות בכללות האדם אשר היא בו ראיה וידיעה לדעת כל אשר באור כן תורתי גם כי אש שחורה היא תשאב לך מהאור הרוחני שפע ואורה מאיכותה הפנימי עד הקנות בך זכוך וקדושת שפע עליון ואושר העה"ב הרוחני בתכלית כנודע כי דבקים המה דרך הפשטיי והרוחני דבקות נמרץ בו יתברך: