רב פנינים על משלי ו:י

ואם תענה העצל כי מה יסכון לך קומך משנתך כאשר תעור ומי יודע אם עצלה תפיל תרדמה ושינה לעיניך מערב עד בקר באופן שגם בקומך בהעירך מהשינה יהיה שחר פרוש על ההרים לכך אמר מעט שנות וכו' לומר אמור אמרתי על פי דרכך כמתלונן עליך כי למצער לא יבצר מזה אף שלא תמעט בשנתך אכן אם שמוע תשמע לעצתי הלא היא מעט שטת וכו' כי ב' שנות של ב' לילות יוגבל בזמן מועט באופן שקצור תקצר שנת כל לילה ולילה ולא זו בלבד כי אם שקו לקו תמשך ותנתק ממעט שנות אל מעט תנומות שאף השיטת הקצרות לא יהיו של שנות קבע כי אם קרוב אל שנת ארעי כמתנמנם ושמא תאמר ומי יעצר כח לשנות טבעו לז"א מעט חיבוק ידים לשכב כי תמעט בהכטת המרגילות השינה בחיבוק ידים לשכב וקו לקו תבא אל מעט שנות ואח"כ אל מעט תנומות וזה תוכחת מגולה לפי פשוטו אף על דרכי בני איש להצלחת בתיהם כי השינה ועצלה תורידם לשערי':