רב פנינים על משלי כט:כא

ושמא תאמר הלא זה יהיה לאיש זקן וכבד אך אם אדוני העבד עודנו בימי נערות או בחרות והוא קל ברגליו וכח ואל לו לעשות על ידי עצמו אז טוב לו יעשה בעצמו לא כן הדבר כי אין הענין על טורח השרות רק על הנמשך ממנו שהם שתים רעות כי הלא אשר הוא מפנק מנער ובחרות שיש למפנק עצמו את עבדו הלא בכו בכה לאדוניו לעת זקנה כי ואחריתו כשיזקין יהיה מנון ולא יאבה לשרת גם אז ואז לא יוכל הרב לשרת עצמו. שנית שלא בלבד ימנע העבד מלשרת כי אם גם יהיה מנון ואדון שיגבה רוחו ויהיה כאדון לכל בית אדוניו ויבזם והן כל אלה יפעל הוא בחשוך שבטו שונא עצמו כמדובר:

(יח) או יאמר באין חזון כו' נגד המאמר ההמוני בזמן הזה האומרים מי יתן והיה לנו איש נביא יוכיחנו כאשר בדורות ראשונים כי הלא כצבי וכאיל מדלגים ומקפצים היינו אחריו ושותים בצמא את דבריו אך מה נעשה ויאבד חזון מנביא ולא אתנו יודע עד מה ע"כ רפו ידינו ונתבטל מעבוד את ה' ושוב אליו כראוי על כן בא שלמה מאז ויאמר הנה ימים באים כי מאין חזון מנביא יפרע עם מעבוד את ה' ולא עם בינות הוא כי הלא לפניהם תורת ה' שגם דבריה מפי עליון יתברך ובקדושה רבה ממאמרי הנביאים ומה גם שגם הם שמעו מפיו יתברך תורה ועל כן ושומר תורה אשרהו ולמה יבקש לו נביא לתקן את אשר עותו: