רב פנינים על משלי כח:כה

ושמא תאמר ומה יעשה אם הוא רחב נפש משביע לרעבים שאדרבה מזכה אביו ואמו בגזול מהם כי הם צרי עין והוא חפץ לתת מלחמם לדל אף על פי כן לא טוב הדבר כי זה היה אם היה מפייסם ועושה ברצונם אך אדרבה יגרה מדון אתם והוא עון פלילי וזהו יגרה מדון ואם הרחב נפש להיות מרבה להטיב יעשה משל עצמו ולא יחוש אם יורש כי הוא ובוטח בה' ידושן:

או יאמר בלתי מקושר אל הקודם מי שהוא רחב נפש פזרן ואין לו יגרה מדון כי יצטרך לקחת מזה ומזה ואם אין לו לשלם המה למלחמה והיכן היא הנאתו אשר יהנה וטוב לו ישמע עצה ויצמצם עצמו וישמח בחלקו ובפרוסה אשר יאכל תהיה בבטחו בה' ירבה לו מטובו ובשמחת בטחונו יהיה לו עריבות ודשן במעט אשר יהיה לפניו מכל מעדני מלך בריב ומדון וזהו רחב נפש יגרה מדון אך ובוטח בה' ידושן. או יאמר מי שהוא רחב נפש עתה ללות ולפזר תקצר נפשו אחרי כן במדון אך אם מה שהוא רחב נפש הוא על ה' על הנוגע אל ה' כענין לענג שבת ויו"ט ומלוה עליו שיהיה הוא פורע ידושן וז"א על ה' ולא אמר בה':