רב פנינים על משלי כז:יט

ואשר אמרתי לך ואיש יחד פני רעהו הנני מפרש לך הנמשל והוא כמים הפנים כו' והוא כי ב' לבבות יש לאדם יצה"ט והוא מתייחס אל האלהים אשר נתנו ויצה"ר והוא מתייחס אל האדם וחומרו ויקרא לב האדם ביחוד ואמר כמים הפנים שתראה בם צורת פניך והיא צורה כוזבת שאין בפנימיותם דבר רק הראות כוזב ובהעביר פניך מכנגדן אפי' הצורה אנינה ואם תבחר ליכנס במים המראים קירוב כאלו צורתך חקוקה בקרבם הלא תחנק בם כן כמשל הזה הוא לב האדם הוא היצה"ר כאמור לאדם שכוזב ועובר ומחניק אותך אם תעבור בו:

או יאמר כמים כו' שמא תאמר כי מה תעשה ועינא ולבא סרסורי דעבירה ומי יוכל להמלט מהם גם זה לא יהיה כי על הלב אתה הוא העושה ולא הוא כי הלא כמים הפנים כו' והוא כי כאשר בהיות כלי מלא מים לפני איש אם לא יאהיל בפניו ויסתכל על פני המים לא יראה צורת פניו בהם כנראה בחוש שהעומד בצד המים ורואה אותם לא יראה בה פניו רק כאשר יאהיל על פני המים יראה שם צורת פניו בחלק המים שהוא לעומת פניו ממש כן הוא לב האדם לאדם שאם האדם לא יחשיבנו לשום פניו לעמוד ולהסתכל לעומתו בעצם לא יעמוד גם הוא נגדו לעמוד ולהמשיכו אחריו וזהו כמים הפנים הם חלק העומדים נגד הפנים לפנים שלא יצטיירו הפנים רק בחלק שכנגד הפנים כן לב האדם לאדם שלא יחמוד ולא יתפעל כי אם בשום פניו האדם בעצם לעומתו להרהר ולהמשך אחריו נמצא שהאדם עצמו גרמא בנזקו: