רב פנינים על משלי כה:כד

ושמא תאמר הלא זה יסכון בין איש ובין רעהו שבהראותו פנים נזעמים לא ישוב אליו עוד אך האיש עם אשתו בדברה אליו לשון סתר כדרך נשים אם האיש ישים לה כנגדה פנים נזעמים תריב עמו עד בלי די ונמצא מתחרחר ריב בין איש לאשתו ואם תאמר אלי אשמרה לפי מחסום עד תלאה ותשתוק גם היא הלא זה מתקבל אם נהיה אני והיא יחד לבדנו ואין שומע ואין רואה אך אם הוא במקום שיש אנשים בו שכנים קרובים והיא מחרחרת מדנים מר ממות כי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר כי אם אענה אני שוגג שאמשיך הריב ואם אשתוק למה שהיא אשת מדינים ואדרבה תגדיל לעשות בראותה כי אחרי דברה לא אשנה ויחסדני שומע דבותיה עלי ואצטרך להשיב ויגדל הריב ואלו הייתי בבית בלתי מחוברת לחברת אנשים ונשים החרשתי ואז טוב לי נמצא כי תקנה זו אשר תקנה לא טובה היא להיות פנים נזעמים לעומת לשון סתר כי באשה לא יועיל ואדרבה יזיק כאמור לזה אמר טוב שבת כו' לומר אל נא תדבר על איש כזה כי הלא בטלה דעתו אצל כל אדם כי טוב שבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר שיש בו חברת דיורין ולא על זה אני בא לתקן כי הלא תקנתו היא קלקלתו שכלה גרש יגרש ולא ישית לב אל החסרון כיס ולא על השארו יחידי כי טוב שבת על פנת גג וכו':

(כג) או יאמר כי דרך רוח צפון בעת הגשם לבא בזעף ולבלתי הניח הגשם לרדת ביושר כי יכה בו מן הצד באופן שההולך בחוץ רביבי הגשם יכו בו על הלחי כשוט שוטף זולת צרת זעף הרוח שמכה בו גם הוא וזהו תחולל גשם שמכאיבם ומעות יושרם ומאי תקנתיה יבא ביתו אמנם אם בביאו הביתה ישכנו נחש אשת מדינים אשר לקח שתראה לו פנים נזעמים במדיניה אי זה טוב לאיש ההוא יצא לחוץ ויסבול צער רוח צפון תחולל גשם כמדובר או יזעמו פניו וישב בביתו אמר שלמה הנה ב' דברים אלה שקולים הם רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים כלו' ואתה תבחר:

(כד) אך לא אמרתי רק בשהוא לשון סתר שאין זר אתכם רק אתה והיא שלשונה בלתי מתפרסמת במדיניה רק היא בסתר אך אם אתכם חברותא שביתך בית חבר אצ"ל כי טוב לך שברחוב תשב ברוח צפון כו' שיגינו קצת כותלי רה"ר כ"א טוב שבת על פנת גג שהוא גבוה שהרוח והגשם יכו בך בעצם טוב לך זה מאשת מדינים בהיות בבית חבר כי אז תכלם ותענה והיא תחרץ למרר אמריה לבלתי הראות הכנעה בפניהם ואין קצה לרעות המתרגשות והם ודאיות ולא ספק כאשר בשבתך על פנת גג וכל זה משל להורות כי אין צרה כצרת אשת מדינים ושומר נפשו ירחק ממנה: