רב פנינים על משלי כג:יג

ואל תאמר כה אעשה לבני אניחהו בנערותו אשר אז לבו במזמות נערות אשר לא טובות עד יגדל ויהיה קונה לב ואזי הוא יביא למוסר לבו תחלה ואחרי כן ואזנו לאמרי דעת כי לא טובה העצה הזאת ולא תעשה כן רק אל תמנע מנער מוסר עודנו נער ואם עדיין לא קנה לב הכהו בשבט וזהו כי תכנו כו':

(יב) או יאמר הביאה וכו' כי הנה אפשר ימנע איש מליסר והכות את הנער בנו לא' מב' סבות א' אולי לא יקבל ב' מחמלתו עליו כי יצר לו כי יראה נער בוכה ויכמרו רחמיו על בן בטנו אמר על הא' הביאה וכו' והוא שורש כתוב אצלי כי אין דברי המוכיח מתקבלים אם לא בצאת מלבו כי מהלב יוצאים ואל הלב ילנו לומר זאת אפוא וקשט עצמך תחלה במעשה וזהו הביאה למוסר לבך וגם בלמוד וזהו ואזנך לאמרי דעת:

(יג) ואחרי כן אל תמנע מנער מוסר כי אז מתקבלים הדברים היוצאים מפי עושיהם כאשר כתבנו בביאור התורה כי זה ענין והיו הדברים האלה כו' על לבבך ואחר כך ושננתם לבניך כו' ומה גם באמרי דעת אשר שמעת אתה כי תדע להדריכו בדעת שפתיך ועל השנית הנני אומר לך דברים של טעם והם כי הלא טוב לך שיבכה הוא על ההכאות משתבכה אתה על מיתתו כי אם לא תייסרהו יתעתד למות בעון שלא יסרתו וזהו כי תכנו בשבט לא ימות כלומר תרויח שלא ימות קודם זמנו מה שאין כן אם לא תכנו: