רב פנינים על משלי כב:ד

והנה עדיין לא הטהרנו בשלמות משאלה זו כי הלא יש תשובה לאמר הנה טוב דברך על נפש באה ונהיתה פעם או שתים כי עתה תשוב תבא במזל מתייחס אל מעשיו הראשונים אך אשר להם רוח חדשה למה יהיה אחד עשיר ואחד רש ושניהם כאחד טובים כי בהם תגדל השאלה מברשע כי גם כי ייטב לו הלא תשובתו בצדו כי לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו על כן אמר עקב ענוה וכו' לומר עוד יש בחינה שנית והוא כי הצדיק אשר גדל טוב בחירתו שאף אחרי קנותו מדת ענוה אשר היא סוף הכשרון עודנו ירא תמיד שמא יגרום החטא כמדת יעקב אבינו ע"ה והזכירה התנא באומרו ומלבשתו ענוה ויראה שאחר הענוה עודנו ביראה שמא יגרום החטא ששגג והוא לא ידע לאיש כזה יעשירנו מלכו של עולם בעולם הזה ופרי מעלליו יאכילנו כי לא היה פחד פן ישמן ויבעט כי הלא יראת אלהיו גדול בקרבו לא ימעד וזהו עקב כו' לומר מי שאחר עקב וסוף ענוה תהיה לו יראת ה' יהיה לו עושר בעוה"ז וכבוד וחיים בעה"ב: