רב פנינים על משלי כ:ג

אך מה שהוא כבוד לאיש הוא שבת מחמת הריב בעצמו כי העדר כבוד הוא ולא מפני מוראה של מלכות וזה יעצתי לאשר יחשיב הכבוד אך לא את האויל כי הלא כל אויל יתגלע ולא ישית לב אפי' מפני מוראה של מלכות:

(ב) או שיעור הענין הנה מוראה של מלכות תקון העולם כי נהם כו' שאלמלא היא איש את רעהו חיים בלעו כלומר לכן הוי מתפלל בשלומה שאלמלא מוראה וכו':

(ג) ולא מפני השלמים הנקראים בשם איש כי הלא לא מפני היראה ישבתו מריב כי אם מפני הכבוד כי כבוד לאיש וכו' אך מה שראוי לבקש ולחבב שלומה של מלכות מפני מוראה הוא על דבר האוילים כי כל אויל יתגלע ע"כ צריך אימת מלך:

או יאמר אם תרצה לדעת אם כבוד לאיש שהוא מכובד הוא שבת מריב ששובת אחר שהחל בה ואל תאמר שאין זה לו רק הוראת העדר אולת לא חיוב הוראת כבוד כי הלא כל אויל לא בלבד איננו שובת מריב אחר החלו כי אם גם יתגלע בריב לא לו וא"כ העדר אולת יהיה לבלתי מתגלע אך שתי הדרגות יתירות שאין צריך לומר שטרם הריב ישמט כי אם גם שאחר היותו בריב ישבות ממנו הנה הוראת כבוד הוא באמת: