רב פנינים על משלי כ:כז

ואם תראה יאריך ימים אויבך אשר יציק לך ולא יגלגל עליו יתברך אופן לתתו בידך כאשר באברהם אל יהיה דבר עם לבבך בליעל למרות עיני כבודו יתברך חלילה לומר כי אולי רוממות אל יעכב מבוא אל פנימיות חדרי בטן החמריים והעכורים מה שאין כן בנמרוד שחטא בדבור ובמעשה נגלה כי הלא נר ה' נשמת אדם כלומר אחד מאורות ונרות ה' נמשכות מאתו ית' היא נשמת אדם הממלאה את כל הגוף ואפילו חדרי בטן המלאים טינופת לא יעדרו ממנה כי בלעדה לא יחיו כי היא חיי בשרים ואם כן לא כמו זר יחשב לך היות ה' הנז' חופש כל חדרי בטן כי ק"ו הדברים אם נר ה' אור נמשך מאתו חלק אלוה ממעל מושבה בחדרי עכירות החומר מה גם עתה מציאות ראייתו יתברך שתפלש מנפש ועד בשר איש וחוזר אמרו חופש כו' אל השם הנז': או יאמר במה שידענו מרבותינו ז"ל כי בכל לילה הנפש עולה ומגדת כל מעשה איש ומחשבותיו ואיכה תדע הכל אם לא מהיותה חלק מאתו יתברך וזהו נר ה' כו' לומר למה שנר ה' נאצלת מאתו יתברך היא נשמת אדם על כן חופש הנר הנזכר כל חדרי בטן שאם לא כן לא היה לה כח ואם כן מכל שכן שהוא יתברך עצמו יחפש וישגיח מצפוני לבב אנוש ולא יעצרנו הגשם והחומר אשר לילוד אשה: