רב פנינים על משלי יט:ו

ואולי תאמר ומה אעשה ואין לי מכיר אין דורש לנפשי כרע כאח רחקו ממני פורש אין לי ואין דובר אלי דבר לנדיבי העם מגשם נדבתם יניפו עלי כי הלא אראה כי רבים יחלו פני נדיב אך לא בעד עניי העם כמוני להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה רק כל איש דורש לעצמו וכל המרעות שיעשו לנדיב הוא למצא חן ואולי יתן לכל איש מתן א' וזהו וכל הרע לאיש מתן שיתן לאיש ואיש מהרבים מתן כד"א לאיש אשישה אחת כו' הוא כאומר לאיש ואיש או גם שידעו שלא ירבה ליתן מתנות רק א' לאיש א' אשר ימצא חן במרעותו יותר הנה כל הרע יהיה לכלם עמו למען איש אחד שיקבל מתן כי כל א' יחשוב אולי בו יבחר לתתו לו אמנם להטפל למען תת לעני לא ישיתו לב: