רב פנינים על משלי טז:כא

הנה בעמלי תורה ומשכילים בעיונה יש אומר בלבו מה לי עוד כי אם להבין ולהשכיל בעומקה של הלכה ביני לבין עצמי ומה בצע כי אשמיע לרבים ופי אמלא תוכחות להוכיח במישור בנועם שיח מתקבל לשומעי ומה גם כי להמתיק בפי מלין יערבו למו הלא אצטרך לחזור ולסדר הדברים ד' פעמים כלימוד רז"ל מפסוק אז ראה וכו' ויאמר לאדם והלא טוב לי להוציא שעות החזרה והסדור ההוא בעיון ואוסיף לקח מבינתי ויש בוחר להקהיל קהלות להדריך ולהיישירם מאשר חנן לו ה' והנה שלמה בחכמתו ראה ויסדר כאלו זה לעומת זה יתוכחו כל א' יעריך טענותיו עד יודע ביניהם אי זה הדרך יכשר הזה או זה ומתחיל הבוחר שלא להוציא זמן בחזרת הדרש ד' פעמים לקנות מתק שפתים כי בזמן ההוא טוב טוב לעיין ולהוסיף לקח לעצמו ואומר לחכם לב כמוני שחכמתו בלבו ולא יפוץ מעינותיו לדרוש ברבים חוצה הנה יקרא נבון שכל שעה מעיין ומוסיף דבר מתוך דבר ומתק שפתים שהדורש מוציא זמן להמתיק בפיו דרשתו הלא טוב לו יוסיף לקח לעצמו וזהו ומתק שפתים יוסיף לקח: