רב פנינים על משלי טז:יג

ועל השנית הנה לפניך ראיה מוחשת כי כל אשר נעשה על הארץ לפני מלך בשר ודם מאתו יתברך הוא והוא כי הלא אם ישבו שנים יחדו בשער המלך והצד השוה שבהם שלא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית אך במשכיות לבב לא ראי זה כראי זה כי זה כל צדק מאמריו בדבר שפתים בל יתבדה ויאחז אך לא כן לבו וזה יושר לבו אמריו תוכו כברו והלא ברית כרותה למלך עם שלא יראה ללבב כי הלא את הבר לבב יאהב בעצם ולא את אשר לא כן לבו ומי הגיד למלך מה שבלב ולב אך אין ספק כי כל הנעשה על הארץ מושפע מאתו יתברך לאייב את אויביו ולאהוב את אוהביו וזהו רצון מלכים וכו' כי גם שרצון מלכים הוא שפתי צדק גם שתוכו לא כן הלא ודובר מישרים ביושר לבב הוא לבדו יאהב אך לא את אשר לא כן לבו כי לא כן יהי רק רצונו בשפתי הצדק ולא באהבה אותו בכללותו: