רב פנינים על משלי טו:לא

אך שמיעת תוכחת גם שלא יערב לכאורה ישיג בה אושר גדול ורב עד שבקרב חכמים תלין בעדן גן אלהים כי יישן במות כצדיקים שהן ישנים עפר ולא מתים בעצם וזה אמר תלין ולא עוד כי אם שטוב לו אוזן א' בשמיעת תוכחת מהנאת ב' עינים וב' אזנים בערבות הסוגים הראשונים ומה גם אם גם בתוכחת יטה בעצם ב' אזניו וזה החלו בלשון רבים וצאתו בלשון יחיד:

(ל) או יאמר ראה נא מה בין שומע תוכחת לשומע שמועה טובה או רואה מה שיאורו עיניו מטובות העה"ז כי הלא במאור העינים לא תגיע ההנאה אל העין רק אל הלב כי מאור עינים ישמח לב ובשמועה טובה תגיע הנאה אל העצם אך לא יהנה גופו חיי עולם:

(לא) אמנם בשמעה תוכחת חיים היא עצמה בקרב חכמים תלין בכלל כל הגוף אחרי מיתה:

(ל) או יאמר גם שמאור עינים בהביט אל טובות העולם הזה ישמח לב ושמועה טובה תדשן עצם:

עכ"ז זאת עצתי כי האוזן השומעת תוכחת חיים תשמע תוכחתי זאת כי תוכחת חיים היא ואמת וייטב לה יותר מהאמור והוא שבקרב חכמים בבית מדרשם תלין ולא תרדוף אחרי מראה עינים ושמיעת אזנים בטובות העוה"ז: