רב פנינים על משלי טו:כא

והנה יש חסר לב מייחס לאולת שמחת אב על היות לו בן חכם באמרו מה יתן ומה יוסיף לי כשרון בני ואין זה רק חוסר לבב וזהו אולת היא שמחת הנז' לחסר לב כי לא ידע כי ברא מזכה אבא אך עם כל זה גם מכשרון עצמו אל ינח ידו כי מי שהוא איש תבונה רואה ומבין את אשר יקרה לו אולי לא יספיק לו זכות בנו וגם כי הן בעבדיו לא יאמין לכן ישתדל גם להשתלם בכשרון עצמו ולא יבטח בבנו לירש בעדו חיי העה"ב רק הוא עצמו יישר לכת דרך ישרה מזה העולם בזכות עצמו או יאמר ואיש תבונה נוסף על חכמת בנו יישר לכת בנו בכשרון המעשה על חכמתו ולהגדיל שמחתו:

(כ) או יאמר בן חכם וכו' לומר ראה נא טוב המוסר הנקנה ע"י התורה כי בן חכם מהיותו בן שהוא קטן ישמח אב אך אשר הוא כסיל משולל החכמה לא בלבד עודנו בן כי אם גם כי יהיה אדם שכבר הוא גדול אין צריך לומר את אביו כי אם גם את אמו אשר דרך הכל לכבדה יותר מאת האב כמאמרם ז"ל כי על כן בכבוד החל הכתוב באב כבד את אביך ואת ארך הוא יבזנה באשר הוא כסיל ומה גם עתה את האב: