רב פנינים על משלי יד:לה

והנני ממשל לך משל למה הדבר דומה למלך שיש לו ב' עבדים א' משכיל בכל ספר וחכמה וא' בעל זרוע וכאשר יחטא העבד משכיל ויתרחק מהשכלת חכמתו אז ייטיב המלך את בעל הזרוע למען יכה את המשכיל בעוז מלך אשר יתן עוז לו למען יהיה לו לשבט עברה וע"כ אשר מצא חכמה לא ייחס את המלך לשונא את המשכיל ולאוהב את המביש ומצר לו רק שאת המשכיל יאהב ואין השני לפניו רק לנוגש אשר יגוש את רעהו כן הדבר הזה כי העבד ישראל הוא בן משכיל על התורה ועל העבודה ועבד מביש הוא הלאום ומלכות המצר לישראל בחטאם ולא נאמר כי הטיבו יתברך את הלאם ההוא ויעשהו ראש להצר את ישראל הוא מאהבתו יתברך אותו ומשנאתו את ישראל כי הלא אין הלאם ההוא רק כשבט עברה וכשוט בעלמא וזה אמר גם שאמרתי שחסד לאמים הוא מחטאת ישראל אל יעלה על רוחך שמואס בישראל ואוהב את הלאם המוכיחו ומביש אותו כי הלא רצון מלך הוא לעבד משכיל והעבד מביש כנבוכדנאצר שקראו ית' עבדי איננו לפניו ית' רק שבט עברה בלבד וזהו ועברתו תהי המביש ומצר את העבד משכיל: