רב פנינים על משלי יד:כט

על כן הרזון שהוא ארך אפים בהנהגתו הוא רב תבונה שמבין את הנולד פן יקשרו עליו ומכלכל דבריו עמהם לאט ומאריך אפו אך אשר הוא קצר רוח מרים אולת והוא כי למעלה אמר קצר אפים יעשה אולת כי אין לך נוח לכעוס שלא יעשה אולת ובורות בכעסו אך אפשר לפעמים שלא תהיה האולת גדולה אמר עתה כי אשר הוא רזון ושר אין צריך לומר שיעשה אולת בהיותו קצר רוח כי אם גם יהיה מרים אולת שתהיה אולתו גדולה מהנהוגה לזולתו בגאות לבו בשררתו:

(כח) וסמוך אל הקודם יאמר אחר אשר יעץ בל יחניף החכם את עשירי עמו ויבטח בה' יעזר לו אפשר יאמר החכם הלא בהחניפי אותם יתקבצו אלי רב עם והוא הודי והדרי וכבוד תורה יזכו על ידי אך בעצתך זאת ירחקו מני לז"א אינך אלא טועה כי אין רב עם מהדר רק את המלך המושל בחזקה וזהו ברב עם הדרת מלך אך באפס לאם כחכם שאין לו מלכות רק כרזון בעלמא למעוז אדרבה רב עם יהיה לו למחתה כי כרובם כן יחטאו לך כי ברוב עם לא יבצר בועט בך ומה גם כי תקטין ערכך לפניהם:

(כט) ושמא תאמר הלא בהכירי כתר תורתי כי היא עשרי ואחתם לפני הלא יברחו ממני לז"א הלא תוכל לתקן לכלכל דבריך עמהם בשכל טוב גם שלא תחת מפניהם כי ארך אפים כו' וקצר רוח בהפך לכן השמר מכעס והדבק בארך אפים ולא תחת כבודך ולא ירחקו ממך: