רש"י על זבחים ט.

דמותר תודה עצמה - כגון הפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת ונמצאת הראשונה אין השניה טעונה לחם כדאמרי' בפ' התודה (מנחות דף עט:) זבח התודה טעון לחם ולא ולדה ולא תמורתה ולא חליפתה טעונין לחם:

ומותר דאתי לה מעלמא - תודה שבאה ממותר פסח: