רש"י על זבחים פה:

הואיל וכשרין בעופות - דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ט) תמים זכר בבקר בכשבים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳) וכן מום מגונה:

דוקין - טיל"א לשון הנוטה כדוק שמים (ישעיהו מ׳:כ״ב) והוא לשון דק או תבלול בעינו (ויקרא כ״א:כ׳):

והוא שקדם הקדשן את מומן - שחלה עליהן קדושת מזבח [קודם] אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מימיהן ואין המזבח מקדשן:

ומודה רבי עקיבא בעולת נקבה - שעלתה למזבח תרד ואע"פ שכשרה בעופות דכמאן דקדם מומה להקדשה דמיא דאין לך מום גדול מזה: