רש"י על זבחים פה.

אין הפשט - הואיל והדר מצי לאסוקה לאו אורח ארעא להפשיט שם:

הכא במאי עסקינן - לעולם כשעלתה כשרה חיה ומששחטה בראש המזבח וזרק דמה נפסלה הלכך יפשיט וינתח במקומה דאי מחית לה תו לא סלקא ודקשיא לך פסולה לאו בת הפשט היא:

כגון דהיתה לו שעת הכושר - להפשט קודם פסולה בת הפשט ונתוח היא ואפילו היא למטה והבשר פסול ונשרף וכרבי אלעזר בר"ש דאמר לקמן בפרק טבול יום (זבחים דף קד.) כיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת להקטיר ונפסלה יפשיטנה ועורה לכהנים ואין עורה נשרף עמה הילכך השתא נמי כי איתא בראש המזבח ונקטרת בעיא הפשט ונתוח:

עורה לכהנים גרסינן - כדכתיב (ויקרא ז׳:ח׳) עור העולה אשר הקריב לכהן: