רש"י על זבחים עב:

ידלקו - דכתיב פן תוקדש תוקד אש:

באחד ומאתים - זו היא עליית ערלה וכלאי הכרם דתרומה עולה באחד ומאה וכיון שכפל את האיסור שאיסורו איסור הנאה כפל את העלייה הכי תניא לה בספרי גבי מכל חלבו את מקדשו ממנו דמשתעי בתרומת מעשר שהיא אחד ממאה וקרי ליה מקדשו ומשמע שמקדשו מקדש את המתערבין בו:

אינו מקדש - אלא בטל:

אלא ששה דברים בלבד - הן שמקדשין את כל המתערבים בהן מתוך שהן גדולים ודמיהן יקרים וחשובין במינן:

פרך ובדן - מקומות הן:

חילפי תרדין וקלחי כרוב - לשון קלח בירק שלו:

כל הראוי לערלה ערלה - מה שיש באילן מין אילן וראוי לערלה מקדש את עירובו באיסור ערלה: