רש"י על זבחים עב.

ופרכינן וניבטיל ברובא - דהא כתיב אחרי רבים להטות:

וכי תימא חשיבי - הואיל ודרכן למנות:

כל שדרכו לימנות - שיש בני אדם המקפידין במניינם ומוכרין במניינם שנינו דלא בטלי בסמוך בהך משנה דחבילי תילתן שפיר דהא [בהמות] נמי הרבה בני אדם המקפידין עליהן ומוכרין אותן במנין ואע"פ שיש בני אדם שאין מקפידין כל כך ומוסיפין יתירה או מוכרין העדר יחד: