רש"י על זבחים מו.

הוא - דמו בנפשו הוא בהווייתו יהא:

הוא לפני כפרה כו' מה לאחר כפרה אין בו מעילה - דפשיטא לן כיון דנעשית מצותו אין מועלין בו דכיון דלית ביה תו צורך גבוה לא קרינן ביה קדשי ה':