רש"י על זבחים קטו.

הכא במאי עסקינן - דמחוסר זמן חייב בשלא לשמו:

כגון שהפריש שני אשמות לאחריות - שאם יאבד האחד יתכפר בשני ושחט אחד מהם בחוץ קודם זמנו לשם עולה דהאי כיון דסופו לרעייה קאי דאשם שכיפרו בעליו רועה ודמיו לקיץ המזבח שהיא עולה חזי לדוכתיה בפנים אי שחיט לגופיה לעולה: