רש"י על זבחים קיב:

באו לשילה - לאחר חילוקו מיד קבעוהו בשילה:

נאסרו הבמות - כדקתני והיא היתה מנוחה וכתיב כי לא באתם עד עתה וגו' כלומר כשתעברו את הירדן לא תקריבו בבמות ככל אשר אנחנו עושים פה היום שאנו מקריבין במשכן חטאות ואשמות אלא איש כל הישר בעיניו תעשו דהיינו נדרים ונדבות שאינן עליכם חובה אלא לפי מה שישר בעיניכם כי בעוד שתכבשו ותחלקו לא באתם עד עתה אל המנוחה ועברתם את הירדן וישבתם בארץ היינו לאחר ירושה וישיבה והיה המקום וגו' השמר לך וגו' היינו איסור הבמות:

תקרה - (של) גג של נסרים:

ויריעות מלמעלן - בגמרא יליף לה:

בכל הרואה - במקום שרואין משם את שילה ובגמרא יליף לה: