רש"י על זכריה ט:טו

ואכלו. שלל אויביהם:

וכבשו. תחתיה' אבני קלע , הם היונים שהם מלומדי קשת ולקלע באבן:

והמו כמו יין. המיון בקול ששון ושמחה כמו שהומים שתויי יין:

ומלאו. נפשותם כל טוב:

כמזרק. שמלא דם לפני המזבח:

כזויות מזבח. שמנסכין שם יין והיין צף עליו כמו ששנינו במסכת סוכה לשון שביעה ל' שכרות: