רש"י על יומא מו.

ופליגא דרב הונא - אדבר קפרא ואדרבא דאמר בכל יום דמתניתין דווקא הוא ואפי' בשבת דרב הונא סבר בכל יום לבר משבת:

תחילתו דוחה - תמיד של שבת נשחט בשבת וקרב בשבת:

סופו אינו דוחה - תמיד של ערב שבת אין אבריו נקטרין משתחשך אלא מעלן מבעוד יום: