רש"י על יומא יט.

מאי טעמא מקדים קאי כו' - כשהוא משכים לבקר כל שבעה עומד ממטתו:

ומיסך רגליו וטובל - התם על גב שער המים שהיא על גבה בעובי החומה מתוקן בית טבילת חול ומעיין משוך שם באמה מעין עיטם כדלקמן (יומא דף כח.) וכל המיסך רגליו טעון טבילה ליכנס בעזרה ואזיל לצפון ללשכתו השניה ללמוד חפינה ואתי לבית המקדש ועביד עבודה כוליה יומא כדתנן (לעיל יומא דף יד.) כל שבעת הימים הוא זורק את הדם וכו':

לבהדי פניא מדו עליה - כדאמרינן בריש פירקין:

ואזיל לדרום וטבל - על שער המים כר"ע דאמר (שם) טהור שנפל עליו הזאה טמאתו:

ונייח - הולך ושוכב בלשכת פרהדרין אשר אצל בית הטבילה: