רש"י על יבמות סח:

ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות - שאם בא עליה אחיה פסלה מתרומה דבי נשא אבל חייבי לאוין כיון דתפסי להו בה קידושי לא פסלי לה וכותי ונתין וממזר דפסלי מנלן:

הנך דאית בהו הויה - מדאפקה להך ביאה בלשון הויה שמע מיניה בבני קדושין משתעי קרא ואפ"ה פסלי:

לאפוקי חייבי כריתות - ל"ג:

חייבי כריתות לאו בני הויה נינהו בקדושין בפרק האומר לחבירו (ד' סז:):