רש"י על יבמות ל:

אי נמי אתי איניש אחרינא ומקדש לה - להך מקודשת בקידושי ספק:

וכיון דקאסר מר לצרתה לייבומי - לאביה של זו משום צרת הבת:

אמרי - אינשי קידושי קמא ודאי הוו קידושין גמורין:

ודבתרא לאו קידושין - שאשת איש קידש ואינה צריכה הימנו גט. ולגבי קידושי אחותה נמי דאמרן דאזיל הוא ומקדש לאחותה אתו למימר לאחר מיתתו כי אסרינן לצרה לייבומי אמרי דקמייתא קידושין [דבתרייתא] לאו קידושין שאין קידושין תופסין באחות אשה וישאנה אחיו מאמו כנכרית בעלמא ופגע בערוה: