רש"י על יבמות יט.

ביבם אחד - כגון מתני' דהוו שני אחין וכי מיית חד זקוקה להאי לחודיה ורמיא עליה הלכך אע"פ שלא כנסה עד שנולד השלישי הוה ליה כייבם ולבסוף נולד:

אבל בשני יבמים - כגון הך דשלשה אחין דפשו להו תרי לא: